- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק רע"א 9022/03
|
רע"א בית המשפט העליון |
9022-03-ד'
5.7.2004 |
|
בפני : אליעזר ריבלין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אוסי גולדפיין עו"ד טובה כהן |
: 1. שער אפרים מושב עובדים להתיישבות שיתופית 2. עו"ד איתן ארז 3. רו"ח אליעזר שפיר |
| החלטה | |
1. שניים הגישו בקשה למתן צו הקפאת הליכים למושב שער אפריים - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: האגודה): הועד הממונה שער אפריים - מנהל האגודה בפועל (להלן: הועד), והמבקש (מספר הפש"ר - 1168/03). הבקשה נסמכה על סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות). בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ו' אלשיך) קבע, ביום 5.3.2003, כי "קודם שיוחל על אגודה שיתופית סעיף 350 לחוק החברות, קרי, מכלול דיני הקפאת ההליכים על תקנותיהן, ההלכה הפסוקה בעניינן וכיוצא באלו, מן הדין כי האגודה תעבור את 'המסננת' של סעיף 380(ב) לפקודת החברות (להלן: הפקודה), קרי, ששר המשפטים יבדוק ויתן דעתו לשאלה, האם נסיבות המקרה מצדיקות את מחיקת הפער בין הדינים השונים, אם לאו". לפיכך, כך נקבע, לא ניתן לדון "בבקשת האגודה להקפאת הליכים", בטרם שיוצג צו של שר המשפטים, לפי סעיף 380(ב) לפקודת החברות (להלן: ההחלטה הראשונה).
כעבור מספר חודשים, פנה הועד, לבדו, בבקשה נוספת למתן צו הקפאת הליכים לאגודה (פש"ר 1710/03) - ובית המשפט נעתר לבקשה, זאת מבלי להיזקק לצו של שר המשפטים (להלן: ההחלטה השנייה). על החלטה שנייה זו הלין המבקש בבית המשפט המחוזי, וביקש, בעיקרו של דבר, כי ההחלטה הראשונה תבוטל וכי בית המשפט יבטל את הקפאת ההליכים בפש"ר 1710/03 ויורה על מתן צו הקפאת הליכים במסגרת פש"ר 1168/03.
2. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה (להלן: ההחלטה השלישית). בית המשפט הבהיר, כי שתי הבקשות הוגשו על-ידי הועד, וכי ההחלטה הראשונה התייחסה אך ורק אל האגודה באמצעות הועד כמגיש הבקשה, "וזאת על מנת לייתר הצורך לבחון את מעמדו של מר גולדפיין [המבקש], כל עוד עסקינן בהחלטה מקדמית ועקרונית". בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי לאחר עיון נוסף בסוגיית הצורך בצו שר המשפטים, לאור הטענות שהושמעו בפש"ר 1710/03, החליט לשנות את עמדתו בעניין זה. אשר לצד הנוסף שנכלל בבקשה בפש"ר 1168/03 - הוא המבקש - קבע בית המשפט כי עתה יש להתייחס למעמדו. בהקשר זה פסק בית המשפט כי "עיון בבקשה הראשונה על כל נספחיה יגלה כי מר גולדפיין לא הוכיח כלל כי הנו נושה באגודה", וכי מעבר לכך "הדעת אינה סובלת מינוי נאמן מטעמו של יזם המציע הסדר נושים... שכן אין לך ניגוד עניינים גדול מזה". על המבקש הוטלו הוצאות בשיעור של 10,000 ש"ח.
3. כנגד ההחלטה השלישית מופנית בקשת רשות ערעור זו. מטרת הבקשה, לפי האמור בה, "להשיב על כנם את הסדר והיציבות המשפטיים לנוכח שתי החלטות שנתנה כב' הש' אלשיך באותו ענין בהפרש של כ- 3 חודשים בלבד הסותרות זו את זו לחלוטין". המבקש סבור כי בנסיבות שנוצרו לאחר ההחלטה השנייה, דין הוא כי תתאיין ההחלטה הראשונה, וכי יאוחד הדיון בשני תיקי הפש"ר. המבקש סבור כי ליזם קנויה זכות לפתוח בהליכי פירוק ולהציע נאמנים מטעמו. כמו-כן מלין המבקש על חיובו בהוצאות, ומדגיש, בין השאר, כי לפי החלטת בית המשפט קמא, לא הוגשו תגובות המשיבים, שכן "בקשה זו מיוחסת כנגד ביהמ"ש".
4. דין הבקשה, בעיקרה, להידחות. כפי שהבהיר בית המשפט קמא, וכפי שעולה מן ההחלטה הראשונה, זו האחרונה כוונה אך ורק לבקשת הועד. משהוגשה הבקשה בפש"ר 1710/03 - הפעם על-ידי הועד לבדו - שינה בית המשפט טעמו, והחליט ליתן צו הקפאת הליכים. לאמור - שתי החלטות ניתנו בעניינו של הועד, כאשר בהחלטה השנייה מסקנת בית המשפט היתה אחרת. בנסיבות המקרה, אינני מוצא בכך פגם המצדיק התערבות. אכן, ההחלטה השנייה שמטה את השטיח מתחת לזו הראשונה, ומשמעות הדבר, כי בית המשפט לא ראה עוד הצדקה שלא לדון בבקשת המבקש בפש"ר 1168/03. כל שנותר הוא, אפוא, להכריע בבקשת המבקש למתן צו הקפאת הליכים - לגופה. כך עשה בית המשפט המחוזי, ומצא כי יש לדחותה. גם בהחלטה זו האחרונה אין מקום להתערב, במקרה זה, ולו מן הטעם שהמבקש אינו מצביע על שגגה כלשהי במסקנתו של בית המשפט המחוזי, על-פי החומר שהיה בפניו, כי לא הוכח שהמבקש הנו נושה באגודה.
5. עם זאת, סבורני כי לא היה זה ראוי, במקרה זה, לחייב את המבקש בתשלום הוצאות. משנקבע כי אין צורך בהגשת תגובת המשיבים, ומשבית המשפט עצמו הבהיר כי לנוכח ההתפתחויות התעורר הצורך לדון בבקשתו הראשונה של המבקש - שעד אותו שלב לא נתקיים לגביה דיון - נראה כי יש מקום לפטור את המבקש מתשלום הוצאות. בעניין זה, ובו בלבד, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל במובן זה שפסיקת ההוצאות בבית-המשפט המחוזי, מתבטלת.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אמנע מעשיית צו להוצאות בהליך בבית משפט זה.
ניתנה היום, ט"ז בתמוז תשס"ד (5.7.04).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
